"כל האמצעים כשרים להשגת המטרה"
חוק איסור הלבנת הון מהווה למעשה אמצעי נוסף להפעלת לחץ כלכלי על נאשם בעבירות מס או ניירות ערך. ייעודו המקורי היה טיפול בארוגני פשיעה וסחר בנשים, ואולם עם השנים הורחב החוק והתוספות לו, וכיום הוא מהווה כלי משפטי יעיל שניתן להחיל כמעט על כל סוגי עבירות המס וניירות ערך (בכפוף לסכומי העבירה). הוספת אישום של חוסר דיווח על הלבנת הון לתיק מגדילה את החשיפה, מסבכת את התיק ומשנה לחלוטין את אופי ההתנהלות הנדרשת בו.
הלבנת הון היא פשע חמור הכרוך בהסתרת מקורותיהם של הכספים או הנכסים שהושגו באופן לא חוקי בכך שנראה כי הם הגיעו ממקור לגיטימי. פשע זה קשור לרוב לפעילויות פליליות אחרות, כמו סחר בסמים, הונאה או שחיתות. על מנת להילחם בהלבנת ההון, מדינות רבות חוקקו חוקים ותקנות המחייבים מוסדות פיננסיים, עסקים ואנשים פרטיים לדווח על עסקאות חשודות לרשויות.
אחד החוקים הוא החוק נגד הלבנת הון, האוסר על הסתרה או העברת הכנסות מפעילות בלתי חוקית. חוק זה מחייב מוסדות פיננסיים לאמת את זהות לקוחותיהם, לפקח על העסקאות שלהם לצורך פעילות חשודה ולדווח על כל עסקאות חשודות לרשויות. אי עמידה בחוק יכול לגרום לעונשים חמורים, כולל קנסות, מאסר וביטול רישיונות עסקיים.
אישום בהלבנת ההון מצביע על עבירות חמורות הכרוכות במרמה וכוונה תחילה. ובדרך כלל גם גוררות אחריהן עבירות מסוג העלמת מס. והוא מגדיל באופן משמעותי את סמכויות המדינה, שרשאית במקרה שבו הוא מופעל לחלט כל רכוש המצוי בידי בעל העסק, לא רק בגובה ההפרה שבה הוא נחשד – אלא בגובה כלל הסכום המעורב בפרשיה. היא אף לא צריכה להמתין לסיום ההליך ולקבלת פסק דין, אלא רשאית לעשות זאת כבר מהרגע הראשון.
נדגיש כי לא מדובר בציוד הקשור בהכרח לעסק כי אם בכל סוג של רכוש – חשבונות בנק, דירות, רכבים ועוד, באופן שמשבית לחלוטין את העסק – אולם הרבה מעבר לכך, משתק גם את חייו האישיים של בעל העסק.
מדובר בחוק דרקוני ומסורבל שעצם העובדה שאינו מוגדר מותירה מקום רב לשיקול דעת של המדינה, שמשתמשת בו כדי לעבות את כתב האישום וליצור מכבש לחצים על נאשמים בעבירות מס או ניירות ערך.
ייצוג בתיקים להלבנת ההון מחייב עורך דין עבירות מס מיומן ומנוסה מאוד, שמבין את החוקים והתקנות המורכבים. עורך הדין יחקור את עובדות המקרה, יבדוק את הראיות ויפתח אסטרטגיה משפטית שתגן בצורה הטובה ביותר על האינטרסים של הלקוח.
חלק מהנושאים העיקריים אשר עורך דין צווארון לבן, יתייחס אליהם במקרה של הלבנת ההון כוללים את הדברים הבאים:
הכנסות לא חוקיות: על התביעה להוכיח כי הכספים או הנכסים המדוברים נגזרו מפעילות בלתי חוקית.
ידע וכוונה: על התביעה גם להוכיח כי הנאשם ידע או שיש לו סיבה לדעת כי הכספים או הנכסים המדוברים נגזרו מפעילות בלתי חוקית וכי לנאשם הייתה הכוונה להסתיר את מקורותיהם של כספים או נכסים אלה.
שימוש בחשבוניות שהן פיקטיביות: התביעה עשויה להשתמש גם במקרים של חשבוניות פיקטיביות או במסמכים אחרים כדי לתמוך בענייתה. נראה כי מסמכים אלה מראים כי הכספים או הנכסים התקבלו ממקור לגיטימי, כאשר למעשה הם נגזרו מפעילות בלתי חוקית.
דרישות דיווח: מוסדות פיננסיים, עסקים ואנשים פרטיים נדרשים לדווח על עסקאות חשודות לרשויות על פי חוק AML. אי עמידה בדרישות הדיווח הללו יכול להוביל לחיובים של הלבנת ההון.
מדובר על פעולות שנועדו להסתיר את מקורן הבלתי חוקי של כספים והפיכתם לכספים שנראים כשרים לשימוש. הלבנת הון פעמים רבות מתבצעת על ידי מניפולציות פיננסיות, כמו למשל שימוש בחשבוניות פיקטיביות, העברות כספים ומסחר בניירות ערך. כמו כן, עבירות הלבנת הון יכולות לכלול גם העלמת מס או אפילו שימוש בהונאות מסויימות, כמו למשל ניהול ספרים לא תקני.
המטרה בתיקי הלבנת כספים היא מזעור משמעותי של נזק – החזרת הרכוש והכספים שחולטו מוקדם ככל הניתן, וכן צמצום של סוג העבירות והסכומים הנקובים בכתב האישום. תיקים מהסוג הזה מאופיינים בהרבה מאד הערכות והנחות של הרשויות (בדרך כלל לחומרה), או מרווח טעות גבוה מאוד. לפיכך, קיים פוטנציאל רב למזעור כתב האישום, בתיקים המנוהלים בצורה חכמה, יסודית וקפדנית.
שלבי ליווי ההגנה המשפטית בתיקי עבירות הלבנת הון היא ארוכה ומורכבת, והיא מתחלקת ל-4 שלבים:
נבצע מחקר מדוקדק וקפדני – אותו המחקר שהמדינה עצמה נמנעה מלבצע, שמטרתו היא לסמן את הכספים שהם תוצר של העבירה המדוברת, ולהצליח לייצר הפרדה בינם לבין הסכומים והרכוש שאין להם נגיעה לעניין. כך נוכל לאלץ את המדינה להסיר את מכבש הלחצים ולהשיב כבר בשלב מוקדם כמה שיותר מהרכוש שהוחרם.
בשלב השני – נתחיל לרדת לעומק העובדות – נבין עד כמה ההאשמות מבוססות, איפה קיימות סתירות או חורים בסיפור כפי שהוצג על ידי המדינה, ועד כמה התמונה שהוצגה מדויקת ונאמנה למציאות.
בשלב השלישי – נבנה תכנית פעולה אסטרטגית, שתשמש אותנו לאורך כל ההתנהלות מול רשות המיסים או הרשות לניירות ערך.
בשלב הרביעי – נשאף לנהל את התיק עד תום ולהגיע לבית משפט, שם נשתמש בתכנית האסטרטגית ונתחיל לאמת את פקידי הרשות עם העובדות בשטח, במטרה לערער את הסיפור ולהגיע למו"מ הסופי מעמדה חזקה יותר.
עבירות הלבנת הון בעיקר (בנוסף לעבירות הכלכליות) הפכו עם הזמן לאחד מהאתגרים המרכזיים בתחום המשפטי. לצד התפתחות העולם הפיננסי, החמרה בחוקי ניהול ספרים לצד הגברת הסנקציות בגין עבירות פיננסיות כאלו ואחרות, גובר הצורך בעורכי דין מומחים בתחומים הללו, במיוחד בתחום הלבנת הון וצווארון לבן.
בתיקי הלבנות הון, מאחר שיכולת ההוכחה של המדינה מוגבלת למדי, האסטרטגיה שלרוב ננקטת על ידי הרשויות היא הערכה מופרזת של העובדות, מתוך מטרה לדון בדברים בהמשך. לכן, המספרים המוצגים על ידי המדינה כמעט לעולם לא עומדים בקנה אחד עם המציאות, והסיכוי לטעויות גבוה מאוד.
מהסיבה הזו, החלק המשמעותי ביותר בליווי המשפטי בתיקים של עבירות מס והלבנות הון הוא בראש ובראשונה היכולת לרדת לפרטים. ככל שיורדים יותר לעומק ומבצעים עבודה יותר מדוקדקת, כך יש אפשרות גבוהה יותר לחשוף את המספרים השגויים ולערער את התיק.
לאחר חשיפת כל העובדות, האתגר הוא לדעת כיצד להשתמש בהן על מנת לערער את רשויות המדינה, ולהשיג את מבוקשכם בצורה החכמה והיעילה ביותר.
לחוקי הלבנת ההון יש השפעה משמעותית על הפעילות העסקית. הממשלה הטמיעה תקנות מחמירות, ועסקים חייבים לציית לתקנות כדי להימנע מהשלכות משפטיות וכספיות אפשריות. עמידה בחוקי הלבנת ההון יכולה להיות משימה מרתיעה עבור הרבה עסקים, במיוחד עבור ארגונים קטנים ובינוניים.
עסקים מסויימים חייבים לדווח על כל עסקאות חשודות לרשויות הרלוונטיות. אי דיווח על עסקאות כאלה עלול לגרום לעונשים חמורים, לרבות קנסות ומאסר. חובה זו מטילה נטל על עסקים, לוודא שיש להם אינדיקציה על עסקאות חשודות ובניית תהליכים לדיווח מיידי. לרוב, הלבנת הון הפקדת מזומן מעל 50,000 שח תעורר חשד.
כדי לצמצם את האתגרים כדי לעמוד בחוק ללא חששות,. הפיתרון הוא להעסיק את שירותיהם של אנשי מקצוע, כמו עורכי דין ורואי חשבון, הבקיאים בחוקי הלבנת הון ויכולים לסייע לעסקים ביישום תוכניות ציות.
יעילותם של אמצעים נגד הלבנת ההון היא נושא לוויכוח מתמשך. בעוד שיש הטוענים שצעדים אלה הצליחו למנוע ולגלות הלבנת ההון, אחרים מבקרים אותם כיקרים ולא יעילים וכי האפקטיביות של הרשות לאיסור הלבנת הון לוקה בחסר.
הלבנת ההון היא בעיה עולמית הדורשת שיתוף פעולה בינלאומי כדי להילחם ביעילות. ישראל נקטה בצעדים משמעותיים להגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי בתחום זה, לרבות הצטרפות לכוח המשימה הפיננסי (FATF) וחתימה על הסכמים דו-צדדיים ורב-צדדיים רבים עם מדינות אחרות.
עם זאת, קיימות מגבלות לשיתוף פעולה בינלאומי, כולל הבדלים במערכות המשפט, חסמים פוליטיים וחוסר רצון של מדינות מסוימות לשתף פעולה. חלק זה יבחן את ההתקדמות והמגבלות של שיתוף הפעולה הבינלאומי במאבק בהלבנת ההון.
אישומים של הלבנת הון הינן עבירות חמורות הכרוכות במרמה ובכוונה מלכתחילה. לרוב הם מובילים לסוגים אחרים של עבירות כמו העלמת מס. זה מאפשר לממשלה להחזיק את כל הרכוש שבבעלות העסק, ולא רק את הסכום הכרוך בהפרה לכאורה. לא מדובר רק בציוד הקשור לעסק אלא בכל סוגי הרכוש כמו חשבונות בנק, דירות, רכבים ועוד, שעלולים לשתק לחלוטין את העסק ואף את חייו האישיים של בעל העסק.
הליך ההגנה המשפטית בתיקי הוא ארוך ומורכב. בשל יכולתה המוגבלת של הממשלה להוכיח את הטענות, הם נוקטים פעמים רבות בהערכת העובדות, מה שמוביל לפוטנציאל גבוה של טעויות. כמשרד עורכי דין, אנו מבינים את חומרת האשמות הללו ואת ההשלכות האפשריות.
במשרד עורכי דין עמית זיו, אנו מספקים ייצוג משפטי מקיף בתיקי הלבנת ההון על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור לקוחותינו.
בישראל, העונשים על עבירות הלבנת ההון תלויים בחומרת העבירה. החוק הישראלי לאיסור הלבנת ההון משנת 2000 מתווה מספר קטגוריות של עבירות ועונשים מתאימים.
כך למשל, אנשים שהורשעו בנסיבות מחמירות, הכרוכות בסכום כסף גבוה או בביצוע העבירה במסגרת ארגון פשע, עלולים לספוג עד 10 שנות מאסר ו/או קנסות של עד 4.5 מיליון שקלים.
מי שיורשע בהלבנת הון בסיסית, הכרוכה בהסתרת מקור ההכנסות מפעילות פלילית, יכולים לספוג עד חמש שנות מאסר ו/או קנסות של עד 2.5 מיליון שקלים.
חוק איסור הלבנת הון מחייב אנשי מקצוע מסוימים, כגון בנקים, רואי חשבון ועורכי דין, לדווח על עסקאות או פעילויות חשודות שיכולות להעיד על הלבנת הון או מימון טרור. חובה זו מכונה "חובת הדיווח" והיא מחייבת את בעל המקצוע לדווח על פעילות כזו לרשות הישראלית לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (IMPA). החוק מתווה את הקריטריונים הספציפיים שיש לעמוד בהם על מנת להפעיל את חובת הדיווח, כגון עסקאות הכרוכות בסכומי כסף גדולים, דפוסי התנהגות חריגים או מקורות כספים לא ידועים. אי עמידה בחובת הדיווח עלולה לגרור קנסות משמעותיים ואף לאישומים פליליים.
בנוסף, במקרים בהם הנתבע הוא מוסד פיננסי, העונשים יכולים לכלול השעיה או שלילה של רישיון המוסד לפעילות.
כדי לדווח למשטרת ישראל, יש לגשת לאתר האינטרנט שלהם ולמלא את הטופס המתאים. לאחר מכן, יש להעביר את הטופס המלא לחוליית תיאום הלבנת הון או למדור תיאום מבצעי פנים, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני או טלפון. כל הפרטים הנחוצים למילוי הטופס זמינים באתר האינטרנט של משטרת ישראל.
הלבנת הון הינה פעולה המיועדת להסוואה של מקורות שאינם חוקיים של כסף ("כסף שחור") על מנת להכניס אותו לתוך המערכת הפיננסית. מדובר בתהליך בו משתמשים עבריינים המעוניינים להשתמש בכספם מבלי לעורר חשדות.
בישראל, מתבצעת הלבנת הון בעיקר על ידי גורמים עברייניים וארגוני פשיעה, אך לא רק. "מכבסת כסף" (בסלנג) כוללת בין היתר שימוש בחברות קש, עסקאות נדל"ן והעברה של כספים בינלאומית על מנת להסתיר את מקורו של הכסף.
בעוד העלמת מס יותר מתמקדת בהסתרה של הכנסות שאינן מדווחות על מנת להימנע ממס, הרי שהלבנת הון עוסק בשינוי מקור הכסף כך שהוא ייראה חוקי, גם אם מקורו בעבירה פלילית.