חוק מס ערך מוסף (מע"מ) מחייב את כל בעלי העסקים בישראל לגבות מלקוחותיהם סכום כספי נוסף על התשלום של המוצר או השירות הנמכר, בשיעור של 17% מערך המכירה.
במאמר זה נעסוק בעיקרי החוק ובדגש על עבירות שמצריכות ליווי והכוונה משפטית למן הרגע הראשון.
עיקרי חוק מס ערך מוסף
חוק המע"מ שקיבל את תוקפו עוד בשנת 1976, מטיל על כל העסקים באשר הם את החובה לגבות מס ערך מוסף בשיעור קבוע בחוק, מכל מכירה המתבצעת מול לקוחות העסק.
לחוק זה יש כמובן סייגים שונים, למשל מע"מ אפס במכירת שירותים או מוצרים ספציפיים, כמו פירות וירקות וכן פטור גורף לעסקים פטורים (ומכאן גם שמם), אך בכפוף להעדר זכאותם לקזז מס תשומות.
התשלום למע"מ ביתר המוצרים וסוגי העוסקים הוא אוטומטי לחלוטין, כך שהמס מגיע באופן שוטף לקופת המדינה וללא כל צורך בהמתנה לדוחות שנתיים.
כך יכולה המדינה לשמור על הון נזיל לא מבוטל מכוחם של תקבולי המע"מ ולהימנע מהתחשבנות מורכבת או מאוחרת מול בעלי העסקים.
ההזדכות מול הרשויות היא מצד בעלי העסקים, כשהצרכנים עצמם נדרשים לשלם את מחיר המוצר כשהוא כולל מע"מ ומתוכו מעבר בעל העסק אחת לחודש את המס ועד ה-15 לכל חודש.
איחור בתשלום או הימנעות ממנו בכוונה תחילה עלולה להיחשב כעבירה על חוק מס ערך מוסף ולגרור קנסות.
עבירות על חוק מס ערך מוסף
בשל הניסיון להשאיר את המע"מ בכיסם, או לקבל תמורתו קיזוז גדול יותר במס התשומות, מנסים בעלי עסקים רבים לבצע עבירות מע"מ, מהן העונש הצפוי עשוי לנוע בין עיצומים כספיים ועד מאסר בפועל בתיקים חמורים ומורכבים במיוחד.
עניין חשוב שצריך לדעת לגבי עבירות מס בישראל, הוא שכיום רוב הנתונים ניתנים לאיתור ולמעקב פשוטים ביותר, כך שהרשויות מתחקות מידית אחרי ניסיונות להערים עליהן ובולמות את העבירה יחסית מהר.
כמובן שישנן עבירות המבוצעות בתמימות דעים ובתום לב, אך כאשר הרשויות מאתרות אדם שבאופן סדרתי עובר על חוק מס ערך מוסף, הרי שמדובר בכוונת זדון ואותו עוסק צפוי לענישה משמעותית, לרוב מאסר המלווה בקנסות כבדים ועיקולים, המשליכים בתורם על עתידו של העסק.
ולכן ככל שקיימת בעיה כלשהי מול רשות המיסים, בין אם נובעת מאי הבנה או תקלה פשוטה שניתן לבאר ובין אם ממצב מורכב המכיל בתוכו עבירה משמעותית, חשוב לקבל ייעוץ והכוונה מתאימים מאת עורך דין מיסים מיומן ולהיערך למפגש מורכב עם הרשויות, הכולל חקירות מס הכנסה, צו סגירה והעמדה לדין.
סוגי עבירות מע"מ – הענישה הצפויה
סעיף 117 לחוק מס ערך מוסף מונה את שורת העבירות שנועדו להתחמק מתשלום מע"מ או כסיוע לאדם אחר לחמוק מתשלום זה:
- מניעת מידע מרשויות המס לאחר שביקשה להציגו, לרבות הצגת מידע חלקי או מסולף.
- דיווח שלא במועד שנקבע בחוק, השמטת הכנסות מהדיווח ו/או אי ביצוע התשלום בזמן ואי מסירה למס ערך מוסף דיווח מפורט.
- ביצוע פעולות שאינן בזכות או באישור, כמו ניכוי תשומות, הוצאת תעודת זיכוי, שימוש בסימן זיהוי שלא ניתן ע"י הרשויות וכדומה.
- ניהול כוזב של פנקסי חשבונות או אי ניהול פנקסים אלה.
במקרים חמורים במיוחד, העונש על עבירות חוק מס ערך מוסף עלול להגיע עד 7 שנות מאסר או לחילופין קנס בסך יותר ממיליון שקלים.
בדומה ליתר עבירות המס, גם כאן קיימת הבחנה בין עבירות טכניות למהותיות מבחינת כוונת הנישום בביצוע העבירה אך גם ביחס לאפשרות להמיר את כתב האישום בקנס מנהלי או להשתמש בהליך של כופר אם הנסיבות מתאימות לכך.
בשורה התחתונה:
עבירות מול מס הכנסה כמו העלמת מס, רישום כוזב, הוצאת חשבוניות פיקטיביות ועוד שורה של עבירות לרבות כאלה המבוצעות במע"מ, צפויות להטיל על הנישומים ענישה כבדה וחמורה, שהמדינה מתייחסת אליהן שלא בסלחנות.
אם נתקלתם בבעיה מול שלטונות המס או שנדרשתם לפתרון של מצב מסוים במהירות תוך הימנעות מקנסות מיותרים, רצוי לפנות בהקדם למשרד עוה"ד עמית זיו ולקבל ייעוץ משפטי שיבחן את האפשרויות המשפטיות שלך וימנע פגיעה אנושה במוניטין.
שאלות ותשובות
מתי ניתן להמיר כתב אישום בכופר או קנס מנהלי?
עורך הדין שמייצג אותך יכול לבקש להמיר את כתב האישום בשלב החקירה או אחרי הגשת כתב אישום, אם הנסיבות מתאימות לכך.
האם קיימת התיישנות על עבירות חוק מע"מ?
תקופת ההתיישנות בעבירות מהותיות עומדת על 10 שנים, בעוד ההתיישנות לעבירות טכניות (כלומר שלא התרחשו בכוונת זדון) עומדת על 5 שנים.
ועם זאת, בעבירות מקור בהתאם לחוק איסור הלבנת הון, לא קיימת התיישנות כלל כך שהמדינה יכולה לדרוש בחוב גם שנים לאחר צבירתו, בתוספת ריבית והצמדה.
השמעת המאמר לכבדי ראייה
