צו איסור הלבנת הון תאגידים בנקאיים

צו איסור הלבנת הון תאגידים בנקאיים: על חובת עובדי הבנק במניעת עבירות כלכליות

צו איסור הלבנת הון תאגידים בנקאיים (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור – התשס"א, 2001) קובע ומסדיר את חובת הדיווח של כל בנק בנוגע לסוגים מסוימים של פעולות בחשבונות הבנק שלו.

הצו מגדיר חובות "טכניות" כמו זיהוי המוטב ורישום פעולות, לצד חובות "מהותיות" כמו דיווח על פעולות חריגות בחשבון.

מהו צו איסור הלבנת הון תאגידים בנקאיים?

כל אדם בישראל נדרש להימנע מביצוע או סיוע לעבירות הלבנת הון, כאשר חובה זו מוטלת מטבע הדברים גם על ארגונים ותאגידים.

במקרה של בנקים, הוטלה חובת דיווח ייחודית במטרה למנוע חדירה של עבריינות כלכלית למערכת הבנקאית, כך שעובדי הבנק נושאים באחריות כבדת משקל בנושא הזה והופכים לשותפים פעילים ממש באכיפת חוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000.

חובות הבנק בהתאם לצו איסור הלבנת הון

עובדי כל הבנקים ובכל הדרגות, נדרשים לבצע שורה של מטלות מול הלקוח: זיהוי ואימות, שמירת מסמכים, למידה שוטפת לגבי הפעילות הפיננסית של כל לקוח והעברת דיווחים לגביו לממונה על הלבנת הון בבנק וממנו לרשות לאיסור הלבנת הון.

הבנק נדרש לשתף פעולה עם כל חובות צו איסור הלבנת הון תאגידים בנקאיים, שכן חוסר דיווח ואי שיתוף פעולה עלולים להיחשב כעבירה פלילית.

דיווח מצד הבנקים מאפשר לרשויות לאתר פעולות חשודות וחריגות בדרך של קבלת מידע ישיר שיעובד וינותח לקבלת תמונת מצב מדויקת.

רשות לאיסור הלבנת הון שמקבלת את המידע, בוחנת קשרים פיננסיים חשודים, אוספת מידע מודיעיני ממגוון מקורות (גם בחו"ל) ומשתמשת במידע שאספה כדי לחקור ולהעמיד לדין עבריינים כלכליים.

מאגר הרשות מכיל שלל נתונים בהתאם לאמור בצו והם מחייבים הן את הבנקים והן כל גוף פיננסי נוסף לרבי חברות השקעות, נותני שירותי מטבע, בנק הדואר, הבורסה, סוכני ביטוח ועוד.

 

פעילות בניגוד לצו והפרת חובת הדיווח

כל אדם שמבצע עבירה פלילית ברכוש, במסירת מידע כוזב ובמניעת מידע מדויק, נכון ומלא לרשות להלבנת הון מבצע עבירה פלילית חמורה.

הניסיון מוכיח כי מלביני הון נעזרים במערכת הפיננסית והבנקאית בפרט כדי לטשטש רווחים מעבירות שביצעו.

לפיכך, צו איסור הלבנת הון תאגידים בנקאיים אוסר בין היתר על פעולות שמסוות את מקור הרכוש וגם כאשר מדובר במקור תקין וחוקי.

כלל עובדי הבנק חייבים להעביר מידע לגבי לקוחותיהם ורשאים לעשות זאת מבלי לספר על כך ללקוח עצמו.

כל גילוי של העברת הדיווח לרשויות מהווה עבירה פלילית כשלעצמה, גם אם מדובר במחווה ללקוח לגבי דיווח שרשות הלבנת הון דרשה לגביו.

הפרת צו איסור הלבנת הון תאגידים בנקאיים מצד עובד הבנק

על עובדי הבנק חל איסור לייעץ או לרמוז ללקוחותיהם על פעולות מסוימות וניתן להעמידם לדין גם בביצוע פעולות בנקאיות שמקורן בעבירת מקור.

במילים אחרות, אם ידוע לעובד כי מדובר ברכוש אסור (כלומר שהתקבל מדבר עבירה) ושוויו מגיע ל-400,000 ₪ או לחילופין 120,000 ₪ במקרה של ניירות ערך, הרי שניתן להעמידו לדין בעבירה חמורה ביותר.

נציין כי עבירות מקור אינן רק עבירות של סחר, הימורים וכד' הקשורות להלבנת הון באופן טבעי, אלא גם עבירות כמו זיוף ומרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הוצאת חשבוניות פיקטיביות ועוד.

מכיוון שעבירות אלה משתייכות גם למכלול עבירות המס, ייתכן מצב שבו עצם ביצועה של עבירת מס מסוימת ייחשב כעבירת מקור (הלבנת הון).

כמובן שלא כל עבירת מס מהווה עבירת מקור, כך שעבירות טכניות כמו אי ניהול ספרים או אי הגשת דיווח שנתי במועד מטופלות מנהלית ואינן נוגעות לתחום זה.

ולכן כדי שעובד במערכת הבנקאות יקבל פטור מאחריות פלילית לפעולותיו, עליו לדווח בסמוך ככל שניתן לביצוע הפעולה למשטרה.

דיווח זה מתרחש על גב טופס מיוחד שיועבר לאחר מכן לרשות לאיסור הלבנת הון.

האם קיים חיסיון לעובדי בנק במקרה של עבירה על חוקי האיסור להלבנת הון?

לפי שעה, קיים חיסיון מוחלט עם עובדי הבנק בהתאם להוראות צו איסור הלבנת הון תאגידים בנקאיים אולם התקבלה בשנת 2022 הצעת חוק שמציעה לסייג את חיסיון זה ולהסיר אותו במקרים שבהם מוגש עקב הדיווח כתב אישום. הצעה זו טרם אושרה.

בשורה התחתונה

צו איסור הלבנת הון תאגידים בנקאיים מציב שורה ארוכה של תנאים קפדניים ובלתי מתפשרים בנוגע לחובת הדיווח ואופן ההתנהלות של עובדי המערכת הבנקאית בכללותה והפרתם תיחשב כעבירה פלילית חמורה כשלעצמה.

עורך דין עמית זיו המתמחה בעבירות צווארון לבן, הינו בעל ניסיון עשיר והצלחות משפטיות רבות בטיפול בעבירות בניגוד לצו ומעניק מעטפת משפטית מקצועית מלאה החל משלב החקירה ברשות לאיסור הלבנת הון ועד להשלמת הייצוג בבית המשפט על הצד הטוב ביותר.

שאלות ותשובות על צו איסור הלבנת הון תאגידים בנקאיים

למה מחויב הבנק מול הרשות לאיסור הלבנת הון?

עובדי הבנקים מחויבים לחקור, לדווח ולמסור מידע באופן שוטף על לקוחותיהם, ככל שמתעורר חשד לפעילות חריגה בחשבון ולהתנהלות המזוהה עם תחום הפשיעה הכלכלית והלבנת הון.

האם עובד בנק שלא דיווח על פעילות חריגה בחשבון יועמד לדין?

סביר להניח שבשלב הראשון ימצא את עצמו מחוץ לעבודה במערכת הבנקאית, כאשר קיים סיכוי לזימון לחקירה ולהגשת כתב אישום כנגדו בהתאם לחומרת העבירה והיקפה.

השמעת המאמר לכבדי ראייה